יחסי החוץ של ישראל עברו לא מעט שינויים מקום המדינה ועד השנים האחרונות. חלק מהשינויים קשורים לתמורות פוליטיות, מדיניות וחברתיות, אולם הרבה מהם מבוססים על שיפורים טכנולוגיים ושינוי גישה. באופן עקרוני, יחסי החוץ של ישראל ידעו עליות ומורדות בעיקר מול שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון כולל את המדינות הערביות ואת השכנות הטבעיות של ישראל, בעוד הגורם השני מתייחס למעצמות העולמיות וכמובן לגופים הבינלאומיים העוסקים בפיקוח, בקרה ומשפט.
ישראל היא מדינה קטנה שניסתה לקבל את חסות המעצמות המערביות עוד לפני הקמתה. כתוצאה מכך, קשרי החוץ והמסחר של ישראל עם קום המדינה נאלצו להיות דינאמיים וגמישים. הרשויות פעלו במהירות על מנת להשיג את מטרותיהן ולגרוף רווחים פוליטיים. מגוון רחב של גופים במשק הופעלו לטובת קשרי החוץ והמסחר של ישראל, כמו לדוגמא הטיסה הראשונה של אל על שהמריאה כבר בספטמבר שנת 1948. זו אחת הגיחות המייצגות את קום המדינה ואת המעבר של ישראל למעמד לגיטימי באירופה, בארצות הברית ובעולם כולו.
שנית, מדיניותה של ישראל הדגישה את הצורך בכינון קשרים עם כל המדינות וללא התייחסות למשטרן. הסירוב הבולט והיחיד של אותן שנים היה יצירת קשרים עם ספרד ומשטרו של פרנסיסקו פרנקו, בשל היותו בן ברית של המפלגה הנאצית במלחמת העולם השנייה. קשרי החוץ והמסחר עם מדינות הגוש הקומיניסטי החלו להיפגע רק כאשר פנתה ישראל להימנות עם הגוש המערבי, המיוצג על ידי מדינות אירופה וארצות הברית.
לסיכום, ישראל פיתחה את קשרי החוץ שלה תוך התמודדות עם זירות שונות ומגוונות. התקופות ההיסטוריות הבולטות הן מקום המדינה עד לסוף שנות השמונים, ומשנות התשעים עד היום.
ישראל היא מדינה קטנה שניסתה לקבל את חסות המעצמות המערביות עוד לפני הקמתה. כתוצאה מכך, קשרי החוץ והמסחר של ישראל עם קום המדינה נאלצו להיות דינאמיים וגמישים. הרשויות פעלו במהירות על מנת להשיג את מטרותיהן ולגרוף רווחים פוליטיים. מגוון רחב של גופים במשק הופעלו לטובת קשרי החוץ והמסחר של ישראל, כמו לדוגמא הטיסה הראשונה של אל על שהמריאה כבר בספטמבר שנת 1948. זו אחת הגיחות המייצגות את קום המדינה ואת המעבר של ישראל למעמד לגיטימי באירופה, בארצות הברית ובעולם כולו.
המאפיינים העיקריים של קשרי החוץ והמסחר
ניתן למנות מספר מאפיינים מרכזיים של קשרי החוץ והמסחר של ישראל עם קום המדינה. ראשית, רוב מדינות העולם הכירו בישראל עם ההכרזה על הקמתה. היוצאות מהכלל היו רק המדינות המוסלמיות במזרח התיכון וביבשות נוספות. קשרי החוץ והמסחר נוהלו תוך הסכמה גורפת על החשיבות של ישראל, בעיקר בשל הקרבה לשואה וההצלחה בהפרחת המדינה ויישובה באזרחים מכל קצוות תבל.
שנית, מדיניותה של ישראל הדגישה את הצורך בכינון קשרים עם כל המדינות וללא התייחסות למשטרן. הסירוב הבולט והיחיד של אותן שנים היה יצירת קשרים עם ספרד ומשטרו של פרנסיסקו פרנקו, בשל היותו בן ברית של המפלגה הנאצית במלחמת העולם השנייה. קשרי החוץ והמסחר עם מדינות הגוש הקומיניסטי החלו להיפגע רק כאשר פנתה ישראל להימנות עם הגוש המערבי, המיוצג על ידי מדינות אירופה וארצות הברית.
השפעת מלחמות ישראל על קשרי החוץ והמסחר
ישראל היא מדינה ייחודית מבחינת אירועים היסטוריים. חלק גדול מהאירועים קשור להשפעה של המלחמות על קשרי החוץ והמסחר, גם במזרח התיכון וגם במקומות נוספים. בשנותיה הראשונות סבלה ישראל מבידוד מדיני ומנהיגי מדינות זרות נמנעו מלבקר בה בגלל החרם הערבי. יתרה על כך, לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים מירדן, סוריה ומצרים ניתקו ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה את הקשר עם ישראל כמחאה על סירובה לסגת. מלחמת יום הכיפורים הביאה לניסיון נוסף לבודד את ישראל ובשנות ה-80 גברה הביקורת הבינלאומית בעקבות מבצע שלום הגליל.
לסיכום, ישראל פיתחה את קשרי החוץ שלה תוך התמודדות עם זירות שונות ומגוונות. התקופות ההיסטוריות הבולטות הן מקום המדינה עד לסוף שנות השמונים, ומשנות התשעים עד היום.
